Vayedaber

רִבִּי יַנַּאי הָיָה לוֹבְשָׁן אַחַר חוֹלְיוֹ גֹ יָמִים לוֹמַר שֶׁהַחוֹלִי מְמָרֵק. מַה טַעַם הַסּוֹלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵיְכִי הָרוֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לֹא הֲווּן תְּפִילּוֹי זָעִין מִינֵּיהּ לֹא בְקַייְטָא וְלֹא בְסִיתּוּא. וְכַךְ נָהַג רִבִּי אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ אַחֲרָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לומר שהחולי ממרק. את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק''ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן:

רִבִּי יוֹחָנָן בְּסִיתּוּא דַּהֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ הֲוָה לְבֵישׁ תְּרַוֵּיהוֹן. בְּרַם בְּקַייְטָא דְּלָא הֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ לָא הֲוָה לְבֵישׁ אֶלָּא דִּאַדְּרָעֵיהּ. וְאֵינוֹ אָסוּר מִפְּנֵי עֶרְוָה. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא אַפִּיקַרְסִין הָיָה לוֹבֵשׁ מִבִּפְנִים. כַּד הֲוָה אָזִיל מַסְחֵי כֵיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ אֶצֶל הָאוֹלְייָרִין הָיָה חוֹלְצָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק עַד יַעֲקֹב תֶּרְמוֹסָרָא הָיָה לוֹבְשָׁן. וְכַד הֲוָה נָפִיק מַסְחֵי הַוּוּ יְהָבִין לֵיהּ. וְכַד הֲווּ מַייְתִין לֵיהּ אָמַר שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים וַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִין מַה טִיבָן שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶן זֶה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים. וְהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין וְכִי אֶפְשַׁר לַאֲרוֹן הַמֵּת לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימֵּר זֶה מַה שֶׁכָּתוּב בְּזֶה. וְלָמָּה הוּא אָמַר דָּא מִילְתָא. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָא בְּגִין מֵימַר מִילָּא דְּאוֹרִיָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא וְהָכֵין לָא הֲוָה לֵיהּ מִילָּא דְּאוֹרִיָּא אוֹחְרִי לְמֵימַר אֶלָּא דָּא. אֶלָּא קִנְתֵּרִין הֲווּן לוֹמַר יוֹסֵף לֹא זָכָה לְמַלְכוּת אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימֵּר מִצְווֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָנוּ לֹא זָכִינוּ לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַרְנוּ מִצְווֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַתּוּן בָּעִין מְבַטְּלָא מִצְווֹתֵיהּ מִינָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלא קינתורין הוון. דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע''י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע''י ששמרנו מצותיו של הקב''ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי:

והכין לא הוה ליה מילא וכו'. וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא:

בגין מימר מילי דאוריא. בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד''ת:

מונין את ישראל. אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו':

וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו':

וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה. וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף:

עד יעקב תרמוסרה היה לובשן. שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח''כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן:

כדהוה אזיל מסחי. כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן:

ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה. מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה:

ואינו אסור משום ערוה. לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה:

מִפְּנֵי מַה לֹא הֶחֱזִיקוּ בָהֶן. מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. עוּבְדָּא הֲוָה בְחַד בַּר נַשׁ דְּאַפְקִיד גַּבֵּיהּ חַבְרֵיהּ וְכָפַר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ לֹא לָךְ הֵימָנִית אֶלָּא 14a לְאִילֵּין דִּבְרֵישֵׁיךְ הֵימָנִית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לאילין דברישך הימנית. לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום:

מפני הרמאין. שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה:

מפני מה לא החזיקו בהן. לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן:

נָשִׁים מְנַייִן וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם. אֵת שֶׁהוּא חַייָב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה חַייָב בִּתְפִילִּין. נָשִׁים שֶׁאֵינָן חַייָבוֹת בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֵינָן חַייָבִין בִּתְפִילִּין. הָתִיבוּן הֲרֵי מִיכַל בַּת כּוּשִׁי הָֽיְתָה לוֹבֶשֶׁת תְּפִילִּין. וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָֽיְתָה עוֹלָה לִרְגָּלִים וְלֹא מִיחוּ בְּיָדֶיהָ חֲכָמִים. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִשְתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הוּשְׁבָה. מִיכַל בַּת כּוּשִׁי מִיחוּ בְיָדֶיהָ חֲכָמִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אשתו של יונה הושבה. החזירו אותה וכן למיכל בת שאול מיחו בידיה לפי שפטורות הן ממצות עשה שהזמן גרמא:

נשים מניין. למעט תתפילין:

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר הַנּוֹתֵן תְּפִילִּין בַּלַּיְלָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וּמַה טַעַם וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחוּקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה. יָמִים וְלֹא לֵיְלוֹת. יָמִימָה פְּרָט לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. וְהָא רִבִּי אַבָּהוּ יְתִיב מַתְנֵי בְרַמְשָׁא וּתְפִילּוֹי עִילוֹי. מִצְּדָדִין הֲוָה וּכְמִין פִּקָּדוֹן הָיוּ בְיָדוֹ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר לֹא אָמַר אֶלָּא הַנּוֹתֵן אֲבָל אִם הָיוּ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם מוּתָּר. אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִשְׁמְעִינֵיהּ מִן הֲדָא וְהָיָה לְךָ לְאוֹת אֵת שֶׁהוּא לְךָ לְאוֹת פְּרָט לְיוֹם טוֹב וְשַׁבָּתוֹת שֶׁכּוּלָּן אוֹת. וְלֹא כֵן כָּתַב מִיָּמִים יָמִימָה. לֵית לָךְ אֶלָּא כַּיי דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל מִילָּה דְּלֹא מְחוּוְרָא מְסַמְּכִין לָהּ מִן אַתְרִין סַגִּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לית לך. לשנויי להא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש אלא דאסמכינן לה אדרשא דקרא מסמכין לה מן אתרין סגין מן מקומות הרבה ולא קשיא כל הני למה לי שהרי אינם אלא אסמכתות:

ולא כן כתב מימים ימימה. כלומר והא כבר נפקא לן למעט שבתות וי''ט מימימה והאי דרשא לך לאות למה לי:

אית דבעי מימר. על פרט לשבתות וי''ט קאי דאיכא דאמרי מהכא נפקא לן דכתיב והיה לך לאות פרט לשבתות וי''ט שהן עצמן אות שאסורון בעשיית מלאכה:

אית דבעי מימר. דהיינו טעמיה דר' אבהו שהיה מניחן בראשו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמרו עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה:

מצדדין הוה. מן הצד בראשו שלא במקום הנחת תפילין היו וכמין פקדון היו בידי לשמרן ולא לשם מצוה:

בְּאֵי זֶה צַד הוּא מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בְּרִבִּי אִידִי כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן עַל יָד מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין. כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן עַל הָרֹאשׁ מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת הַנָּחַת תְּפִילִּין. כְּשֶׁהוּא חוֹלְצָן מַהוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמוֹר חוּקָּיו. 14b וְאַתְיָא כְּמַאן דָּמַר בְּחוּקַּת תְּפִילִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּרַם כְּמַאן דָּמַר בְּחוּקַּת הַפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר לֹא בְדָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא בדא. דלהאי מ''ד דחוקה אפסח קאי לא מברכינן אחליצת תפילין משום דס''ל דמן התורה לילה זמן תפילין הוא אלא דרבנן גזרו שמא יפיח בהן:

ואתיא כמ''ד בחוקת תפילין הכתיב מדבר. ושמרת את החוקה הזאת וגו' דמימים כתיב ולא לילות והלכך מברך לשמור חקיו כשהוא חולצן בסוף היום:

באיזה צד. כיצד מברך על התפילין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source